מדריך ליזם בארגון שנקרא צה"ל
מאת Orel | תאריך: אוף טופיק, דעה אישית, יזמות ומיזמים, שיווק | נושאים: 01-03-2013
3
זה קרה לפני חודש, לאחר שלוש שנים בחיל האוויר, גם יומי להשתחרר מצה"ל הגיע; שלוש שנים של עניין, למידה בלתי פוסקת, התפכחות וגם צבא הגיעו בשעה טובה לקיצן. במהלך השירות חבשתי כובעים רבים, ואם נלך לפי הפקודות- היו אלו כומתות. כומתה לבנה של חווית משתמש וכומתה תכלת של קוד פתוח, כומתה סגולה של שיווק ופרסום וכומתה ירוקה של אינטרנט, כומתה זית של תכנות וכומתה אפורה של רשתות חברתיות, כומתה צהובה של הרצאות והדרכות וכומתה חומה של יזמות. בין החלפה של כומתה ברעותה ביצעתי שמירות ואבט"שים, יצאתי לקורסים ועשיתי דברים נוספים, שכל החיילים עושים. קצרה היריעה וסיווגה הביטחוני של רשת האינטרנט מלהכיל את החוויות שעברתי בזמן ההוא. מי שנכח בהרצאת השחרור שלי "איך להיות חיילים מאושרים יותר" ודאי זכה להרגיש באותם רגעים את הדברים האמורים, למי שלא נכח ניתן לצפות בווידאו. בעודי עורך את הצילומים חשבתי שיהיה מועיל מאוד אם אעלה חלק מהדברים על הכתב, הפעם בחרתי לשפוך אור מנקודת מבטי על מה שבין צה"ל ליזמות, מה החסמים ואיך בכל זאת ניתן ליזום בארגון שנקרא צה"ל.
הסיפור שלי עם צה"ל מתחיל בצו הראשון שנמנה על הדרכים המקובעות ביותר לסיווג יכולותיו וכישוריו של אדם. יום שמשפיע עמוקות על אופי השירות הצבאי שלך ואף אחד לא טורח לשאול במה אתה עוסק והאם קיים תחום שלמדת בעצמך ולא נמצא על דפי תעודת הבגרות. כבר אז, כשקיבלתי ציון מספרי לפי נתונים יבשים כמו הרצון שלי לשרת ביחידה קרבית או מקום מגורים, הבנתי שמשהו בשיטה הזאת דפוק ואכן כך היה. נכחתי ביום מיון של מכון נועם, חרשתי את האינטרנט לתפקידים מעניינים, הפצתי קורות חיים ועברתי ראיונות שם שמעתי משפטים כמו: